הֶמְשֵׁך. לכתבות הקודמות לחץ כאן, כאן, כאן, כאן וכאן
כבר עברו יותר מחודשיים מאז המתקפה נגד ישראל על ידי רוצחי החמאס, שהובילה למותם הנוראי של כ-1,400 אזרחים, חיילים ושוטרים ב-7 באוקטובר ולקיחתם של יותר מ-240 בני ערובה, כולל גופות ההרוגים ועובדים זרים. מה שהוביל לפרוץ מלחמת חרבות ברזל להשמדה מוחלטת של המחבלים בעזה והחזרת בני הערובה, והיא גובה מחיר יקר מאוד: מה-31 באוקטובר עד ה-14 בדצמבר נהרגו 116 חיילי צה”ל במהלך הפעילות הקרקעית בעזה.
יחד עם זאת, לטרור הבינלאומי בעולם, במיוחד למי שרוצה להשמיד את ישראל, ישנם עדיין סנגורים רבים. בין המדינות שדואגות ל”פלסטינים האומללים והשלווים”, בולטת רוסיה של פוטין, שפלשה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022 והרסה ללא רחם ערים שלמות, והפכה מיליוני אוקראינים לפליטים. 3,500 עדיין נמצאים בשבי.
ב-14 בדצמבר, כמעט שנתיים לאחר תחילת המלחמה באוקראינה, במשך 4 שעות הדיקטטור פתח קו פתוח לרוסים וגם ענה לשאלות של עיתונאים מורשים. בסגנונו הוא נגע במלחמתה של ישראל בעזה, והשווה אותה ל”מבצע הצבאי המיוחד” באוקראינה.
פוטין סבור כי הלחימה שמבצע צבא ההגנה לישראל ברצועת עזה שונה באופן משמעותי מ”המבצע הצבאי המיוחד” של רוסיה בשטח אוקראינה.
“מה שקורה הוא כמובן אסון. זה עתה דיברנו על המצב הקשור למשבר האוקראיני, אבל אתה וכל הנוכחים כאן ובעולם יכולים לראות: תסתכלו על המבצע הצבאי המיוחד ומה שקורה בעזה, ותרגישו בהבדל. אין דבר כזה באוקראינה.
הזכרת את מותם של אלפי ילדים ונשים. מזכ”ל האו”ם כינה את רצועת עזה של היום כבית הקברות הגדול בעולם לילדים. הערכה זו אומרת הרבה. זו הערכה אובייקטיבית אין מה לומר כאן”.
הדיקטטור הוסיף כי מוסקבה תומכת בהקמת מדינה פלסטינית, שמירה על האוכלוסייה האזרחית בעזה והבטחת אספקת סיוע הומניטרי לרצועה. לדבריו, רוסיה התכוונה לפתוח את בית החולים השדה שלה ברצועת עזה ליד הגבול עם מצרים, אך ישראל אמרה שזה לא בטוח.
ב-4 בנובמבר, גלעד ארדן, הנציג של ישראל באו”ם, בתגובה לנאום של הנציג הרוסי הקורא לגנות את ישראל ולתת דין וחשבון, האשים את רוסיה בשימוש במלחמה במזרח התיכון כאמצעי להסיט את תשומת הלב מהפעולות הצבאיות של רוסיה באוקראינה.
“מצחיק לשמוע נציג רוסי שמאשים את ישראל בחוסר מוסריות בנוגע לזכויות אדם ולחוק הבינלאומי. רוסיה היא האחרונה שיכולה להטיף לנו מוסר”.
לדברי ארדן, רוסיה משתמשת במתקפה של חמאס על ישראל ב”דרך מעוותת” כדי “להסיט את תשומת הלב של העולם” מהמבצע הצבאי שלה באוקראינה.
הביקורת של ארדן הייתה תגובה לדבריו של הנציג הרוסי באו”ם, נבנזיה, שקבע בעבר כי לישראל, בהיותה מדינה כובשת, אין זכות להגנה עצמית.
נבנזיה ציין כי ארה”ב ובעלות בריתה “מילאו פיהם מים”, למרות שההרס בעזה “גדול פי כמה ממה שהם מבקרים בזעם בהקשרים אזוריים אחרים, התקפות על מטרות אזרחיות, כולל בתי חולים, מוות מחריד של אלפי ילדים והסבל של האוכלוסייה האזרחית בתנאים של מצור מוחלט”.
כבר מתחילת המלחמה נגד רוצחי החמאס החלו לפעול ברחבי הארץ ארגוני מתנדבים.
המרכז הגדול ביותר “המלאכים של ערן” ממוקם בתוך מרכז אקספו בתל אביב, אליו מגיעים, בנוסף לישראלים, אנשים ממגוון מדינות בכדי לעזור.
אני מציג לתשומת לבכם את הכתבה השישית על עבודתו.
איתי קופסטיטיס, בן 6.5 מתל אביב
לודה קופסטיטיס קושניר מתל אביב, עובדת במלון דן, עלתה בשנת 1991 מקישינב, איתי קופסטיטיס ודי ג’יי רביד סולן
פאו סילברמן מתל אביב, אמנית
לודמילה קופסטיטיס קושניר ופאו סילברמן
תמרה חיימוב מתל אביב, אשת עסקים
תמרה חיימוב ולודמילה קופסטיטיס קושניר
שירה קז, מתל אביב
סאסקה ווידנבאום מבריסל (בלגיה), הגיע להתנדב למשך שבועיים
… …לאדה סמוילוב מיפו, 22 שנים בארץ, סוכנת נסיעות ו… … מ
אמיר אפרתי , בן 38, אחד מהמייסדים של המלאכים של ערן
מעין כרמי מתל אביב
יש לי בקשה ממי שמזהה את עצמו או את חבריו בתמונות לשלוח את השם המלא, מקום מגורים ובמה אתם עוסקים.וגם את כתובת עמוד הפייסבוק שלכם למייל amigosh4@gmail.com. אפשר גם להוסיף תמונות
*
תומס גוטמן מניו יורק, בן 30, הגיע עד פברואר
תומס גוטמן, מתן שמיר, בן 38 מפילדלפיה, עוסק בשיווק ואביב טבול, בן 28 מפריז, מוזיקאי
אביב טבול עם עוד מתנדב שהגיע מצרפת
משפחת המתנדבות הצרפתיות וונדי ואביב טבול
עומדים המדריכים הישראלים בלה טולצ’ינסקאיה (רמלה) וליה אוקראינסקאיה (קריית אונו) וברוך
בלה טולצ’ינסקאיה מגיע מדי יום מרמלה, מאסטר של סלטים וטחינה. בנוסף לזה, יש הרבה אחרים, והכל מאוד טעים
התמונות צלמתי ב-31 בדצמבר. ערב 2024 בקומה -2 בבניין ב’
הוספתי 03/01/2024 16:25
***
יותם חיים, בן 28 מקיבוץ כפר עזה
סאמר פואד אל-טלאלקה בן 25, מחורה, נחטף מקיבוץ ניר עם
אלון שמריז הוא החטוף השלישי שנהרג בשוגג בידי צה’’ל בעזה
היה בן 26 במותו, התגורר בשכונת הצעירים בכפר עזה. הוא עמד להתחיל תואר בהנדסת מחשבים במכללת ספיר.
משפחתו וחבריו הגדירו אותו כאדם שאוהב את החיים וחובב כדורסל מושבע, שאף שיחק בקבוצת הכדורסל של שערהנגב.
*
בשעה 6 בבוקר ב-15 בדצמבר דיווח צה”ל כי הצבא הישראלי מצא את גופתו של אליה טולדנו בן ה-28, שנחטף על ידי מחבלים ב-7 באוקטובר, ברצועת עזה. היה שותף בפסטיבל ברעים.
אליה טולדנו היה אזרח ישראל וצרפת.
*
רון שרמן
ניק בייזר
כמה שעות לאחר מכן, בבוקר ה-15 בדצמבר, התפרסם דיווח חדש בצה”ל על גילוי גופותיהם של שני חיילי צה”ל שנחטפו בעזה: רון שרמן, בן 19 מלהבים וניק בייזר, בן 19. מבאר שבע.
רון שרמן שירת במחלקת התיאום במטה אוגדת עזה. ניק בייזר היה נהג במטה אוגדת עזה.
*
בשלהי ה-16 בדצמבר נמסר למשפחתה של ענבר היימן, בת 27 מחיפה, שנחטפה מפסטיבל ליד רעים, כי היא נהרגה על ידי מחבלי חמאס ברצועת עזה. ענבר הותירה אחריה הורים ואח.
במטה משפחות החטופים, בפרסום הודעה על מותה של ענבר, מציינים כי היא הייתה אדם יצירתי, למדה אמנות קולנוע בתיכון, חובבת גרפיטי ולמדה באקדמיה לעיצוב וחינוך ויצו חיפה, שם הכירה את בן זוגה נועם לפני שנתיים.
המשפחה יושבת שבעה בביתם בפתח תקווה.
*
יוסף אבנר דורן
שלו זלצמן
צה”ל פרסם בבוקר ה-17 בדצמבר את שמותיהם של שני חיילים נוספים שנהרגו ב-16 בדצמבר בקרבות ברצועת עזה.
סמל במילואים יוסף אבנר דורן, בן 26 מירושלים, מהכוחות המיוחדים שייטת 13 ובית הספר לניידות מבצעית (בלנ”ם), מת בפעולה בצפון רצועת עזה.
סמל במילואים שלו זלצמן, בן 24, מרמת ישי, חייל גדוד 6623 של חטיבה מוטסת חוד החנית 55, מת בקרב בדרום רצועת עזה.
*
מאוחר יותר ב-17 בדצמבר דיווח צה”ל כי סמל ראשון בוריס דונבצקי, בן 21 מקרית ביאליק, איש גדוד 46, חטיבת השריון 401 עקבות הברזל, נהרג בקרב בצפון רצועת עזה.
משפחתו של דונבצקי ז”ל בטקס הלוויה, צילום: גדעון מרקוביץ
מאות אנשים הגיעו היום (רביעי) בצהריים להלוויתו של סמ״ר בוריס דונבצקי, חייל בודד, בן 21, מקרית ביאליק, לוחם שריון שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. בוריס, נהרג כבר בתחילת השבוע והובא היום למנוחות לאחר שחיכו להוריו המתגוררים ברוסיה ואלה הגיעו לארץ.
“הדרך שלך בחיים תמשיך לפעום”: סמ”ר בוריס דונבצקי הובא למנוחות // צילום: משה בן שמחון
היה חשש שמאחר שהוא חייל בודד, לא תהיה נוכחות גדולה, אולם לאחר שיצאה קריאה ברשתות החברתיות, הגיעו אנשים רבים ללוותו בדרכו האחרונה. בין המגיעים, חברי הנהלה ובוגרי כפר הנוער אלוני יצחק, שם שהה לאחר הגעתו לארץ. בוריס היה חייל בודד, שהתגורר בקריה בדירת שותפים. עלה לארץ בשנת 2018 במסגרת תוכנית נעל”ה, תכנית חינוכית ייחודית שנועדה לבני נוער יהודים ברחבי העולם המגיעים לישראל ללא הוריהם.
ירוסלב בנדין, חבר של דונבסקי, סיפר לאחר שנודע דבר מותו: ״עלינו לפני 5 שנים לישראל לבד. גרנו באלוני יצחק שלוש שנים, ושנתיים בקרית ביאליק. הוא עלה מרוסיה, הוא היה בחור טוב, היינו צופים בסרטים ביחד ומבלים ביחד. בבית הספר הוא אהב פיזיקה, היה תלמיד טוב. הוא רצה להיות לוחם. היו לו תוכניות אחרי הצבא ללכת ללמוד הנדסה בטכניון. בוריס תכנן לבנות את החיים שלו פה בישראל. הוא אהב את השירות הצבאי, היו לו המון חברים ובחופשים היינו מבלים המון. הוא תכנן טיול אחרי הצבא לארה״ב”.
אביו של בוריס דונבצקי ז”ל במהלך הלוויה, צילום: גדעון מרקוביץ
דודו של בוריס אמר: שלושה מפגשים אחרונים שלי איתך. אחד היה בסוף ספטמבר אז היית שבוז טיפה מהצבא. אחרי זה שנפגשנו ב-15.10 בדרום שהתכוננתם להיכנס – לא היית שבוז היית נחוש, שמח, מרוכז ידעת לאן אתה הולך ומה הולך לעשות. נפגשנו בזיקים בפעם השלישית בסוף נובמבר ויצא אלינו בן אדם אחר, בן אדם שלא רק לימדו אותו לאן הוא הולך. בן אדם שידע בדיוק מה הוא עושה. היית רגוע ובטוח בעצמך ואני שמחתי כי ידעתי שאתה יודע מה אתה הולך לעשות וזה מה שעושה גיבור – יודע ללכת לסכנה ולהיות רגוע כי אתה ידעת מה אתה צריך לעשות”.
חברו לקבוצת לוטוס בכפר הנוער, לי, אמר בבכי: “חבר יקר שלנו אני לא מצליח להבין שאני כותב את המילים האלה. אתה תמיד היית בשבילנו קרן שמש, האדם הכי נחמד שהכרנו בן אדם שתמיד היה אפשר לפנות אליו תמיד היית תומך ומקשיב. אני רוצה שתדע אחי שתמיד תישאר איתנו בלב של כל אחד מאיתנו”.
חבריו של בוריס מהשריון בהלוויה, צילום: גדעון מרקוביץ’
הרכזת מהמכינה הקדם צבאית זוהר שסיפרה על בוריס ועל אהבתו לשיריון: “איפה מוצאים עוד אנשים שבגיל 15 עוזבים את המדינה שלהם ובאים לבד, מסיימים בית ספר במקום גבוה והולכים למכינה קדם צבאית להיות טובים יותר בוחרים ללכת לחיל, שכולם רק רוצים לברוח ממנו. שעושים את השרות שלהם בצורה הכי טובה שיש, שרואים רק את הטוב בחיים שמחייכים כי לא רק צריך סיבה לחייך שאוהבים את כל מי שמסביבם כי הם פשוט בני אדם. איפה מוצאים עוד חבר כזה לחיים שיהיה שם בשבילך תמיד? איפה מוצאים את מי שבוחר לחיות את הרגע את הכאן ועכשיו? איפה מוצאים מישהו שהוא כמוך? בוריס, אני רוצה להגיד לך תודה שהיית אתה בעולם הזה, תודה שנלחמת כדי שאנחנו נוכל לישון טוב יותר בלילה, תודה שמסרת את הנפש שלך למדינה, תודה על שלוש שנים שהיית בחיים שלי במכינה – זכות ענקית.
“סליחה, אם לא הייתי מספיק שם בשבילך שהיית צריך ו*סליחה מכולנו כעם שבגלל שלא היינו מאוחדים ולא ראינו את הטוב אחד בשני הגענו למצב הזה שאנחנו נמצאים בו היום.* אני רוצה שתדע שלא נשכח אותך, שהדרך שלך בחיים תוביל בחיים ותמשיך לפעום ועכשיו זאת המשימה שלנו של כל מי שפה, להיות קצת יותר בוריס, לאהוב, לחייך, לשמוח באמת, להוריד אגו, לקבל אחד את השני, לכבד, לראות את הטוב, לחיות בענווה, להגיד תודה על הדברים הקטנים”.
תמונות מהלווייתו של בוריס דונבצקי בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב ב-20 בדצמבר
מאות אנשים הגיעו היום (רביעי) בצהריים להלוויתו של סמ״ר בוריס דונבצקי, חייל בודד, בן 21, מקרית ביאליק, לוחם שריון שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. בוריס, נהרג כבר בתחילת השבוע והובא היום למנוחות לאחר שחיכו להוריו המתגוררים ברוסיה ואלה הגיעו לארץ.
היה חשש שמאחר שהוא חייל בודד, לא תהיה נוכחות גדולה, אולם לאחר שיצאה קריאה ברשתות החברתיות, הגיעו אנשים רבים ללוותו בדרכו האחרונה. בין המגיעים, חברי הנהלה ובוגרי כפר הנוער אלוני יצחק, שם שהה לאחר הגעתו לארץ. בוריס היה חייל בודד, שהתגורר בקריה בדירת שותפים. עלה לארץ בשנת 2018 במסגרת תוכנית נעל”ה, תכנית חינוכית ייחודית שנועדה לבני נוער יהודים ברחבי העולם המגיעים לישראל ללא הוריהם.
ירוסלב בנדין, חבר של דונבסקי, סיפר לאחר שנודע דבר מותו: ״עלינו לפני 5 שנים לישראל לבד. גרנו באלוני יצחק שלוש שנים, ושנתיים בקרית ביאליק. הוא עלה מרוסיה, הוא היה בחור טוב, היינו צופים בסרטים ביחד ומבלים ביחד. בבית הספר הוא אהב פיזיקה, היה תלמיד טוב. הוא רצה להיות לוחם. היו לו תוכניות אחרי הצבא ללכת ללמוד הנדסה בטכניון. בוריס תכנן לבנות את החיים שלו פה בישראל. הוא אהב את השירות הצבאי, היו לו המון חברים ובחופשים היינו מבלים המון. הוא תכנן טיול אחרי הצבא לארה״ב”.
דודו של בוריס אמר: שלושה מפגשים אחרונים שלי איתך. אחד היה בסוף ספטמבר אז היית שבוז טיפה מהצבא. אחרי זה שנפגשנו ב-15.10 בדרום שהתכוננתם להיכנס – לא היית שבוז היית נחוש, שמח, מרוכז ידעת לאן אתה הולך ומה הולך לעשות. נפגשנו בזיקים בפעם השלישית בסוף נובמבר ויצא אלינו בן אדם אחר, בן אדם שלא רק לימדו אותו לאן הוא הולך. בן אדם שידע בדיוק מה הוא עושה. היית רגוע ובטוח בעצמך ואני שמחתי כי ידעתי שאתה יודע מה אתה הולך לעשות וזה מה שעושה גיבור – יודע ללכת לסכנה ולהיות רגוע כי אתה ידעת מה אתה צריך לעשות”.
חברו לקבוצת לוטוס בכפר הנוער, לי, אמר בבכי: “חבר יקר שלנו אני לא מצליח להבין שאני כותב את המילים האלה. אתה תמיד היית בשבילנו קרן שמש, האדם הכי נחמד שהכרנו בן אדם שתמיד היה אפשר לפנות אליו תמיד היית תומך ומקשיב. אני רוצה שתדע אחי שתמיד תישאר איתנו בלב של כל אחד מאיתנו”.
הרכזת מהמכינה הקדם צבאית זוהר שסיפרה על בוריס ועל אהבתו לשיריון: “איפה מוצאים עוד אנשים שבגיל 15 עוזבים את המדינה שלהם ובאים לבד, מסיימים בית ספר במקום גבוה והולכים למכינה קדם צבאית להיות טובים יותר בוחרים ללכת לחיל, שכולם רק רוצים לברוח ממנו. שעושים את השרות שלהם בצורה הכי טובה שיש, שרואים רק את הטוב בחיים שמחייכים כי לא רק צריך סיבה לחייך שאוהבים את כל מי שמסביבם כי הם פשוט בני אדם. איפה מוצאים עוד חבר כזה לחיים שיהיה שם בשבילך תמיד? איפה מוצאים את מי שבוחר לחיות את הרגע את הכאן ועכשיו? איפה מוצאים מישהו שהוא כמוך? בוריס, אני רוצה להגיד לך תודה שהיית אתה בעולם הזה, תודה שנלחמת כדי שאנחנו נוכל לישון טוב יותר בלילה, תודה שמסרת את הנפש שלך למדינה, תודה על שלוש שנים שהיית בחיים שלי במכינה – זכות ענקית.
“סליחה, אם לא הייתי מספיק שם בשבילך שהיית צריך ו*סליחה מכולנו כעם שבגלל שלא היינו מאוחדים ולא ראינו את הטוב אחד בשני הגענו למצב הזה שאנחנו נמצאים בו היום.* אני רוצה שתדע שלא נשכח אותך, שהדרך שלך בחיים תוביל בחיים ותמשיך לפעום ועכשיו זאת המשימה שלנו של כל מי שפה, להיות קצת יותר בוריס, לאהוב, לחייך, לשמוח באמת, להוריד אגו, לקבל אחד את השני, לכבד, לראות את הטוב, לחיות בענווה, להגיד תודה על הדברים הקטנים”.
ההורים מיכאיל ולנה דונבצקי הגיעו מסמארה
תמונות משבעה ב-21 בדצמבר אחר הצהריים במלון דניאל בהרצליה פיתוח
תמונות קברו של בוריס דונבצקי ב-24 בדצמבר צולמו בדרך לשבעה במלון דניאל בהרצליה פיתוח
תמונה של קברו של בוריס דונבצקי, צולמה ב-23 בינואר 2024
בקרבת מקום נמצאים קברי ההרוגים מוקדם יותר לאחר הפיגוע.
סמל קיריל ברודסקי, בן 19 מרמת גן, מת ב-7 באוקטובר, בשעות הראשונות למתקפה של מחבלי החמאס על מדינת ישראל. שירת במפקדת החטיבה. יחד איתו נהרגו סמ”ר תומר יעקב אחימס מהכפר להבים בדרום הארץ. הוא היה בן 20 ושימש כקשר מח”ט וסמל שקד דהן מעפולה. שקד היה בן 19. שירת כלוחם בחטיבה 7. גופותיהם נחטפו על ידי החמאס. הלוויתו של קיריל ברודסקי התקיימה ביום רביעי, 29 בנובמבר.
אמו של סמל קיריל ברודסקי ז”ל סופדת לו בדמעות: “לא יודעים איך נחיה בלי החיוך שלך”
לוויתו של סמל קיריל ברודסקי בבית העלמין הצבאי קרית שאול. צילום: קוקו
סמל קיריל ברודסקי שנפל בקרבות ברצועת עזה, ואתמול (שלישי), הותר לפרסום דבר נפילתו, יחד עם שני חיילים נוספים, סמ”ר תומר יעקב אחימס וסמל שקד דהן, הובא היום (רביעי) למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. השבעה תתקיים בבית מגוריו ברחוב חצור 13 ברמת גן.
בכאב רב, כשהוא דומע וקולו נשבר, אביו של החייל, ויקטור ברודסקי קרא על בנו קדיש לצד הרב הצבאי הראשי.
“תמיד אמרת שכל ילד וילד צריך להתגייס”
אלנה, אמו של קירל ספדה לבנה בדמעות לצד אביו ואחותו. “בן שלנו יקר ואהוב. אני עומדת פה ללוות אותך, אנחנו לא יודעים איך נחיה בלי החיוך שלך, מאור הפנים שלו, שתמיד תמיד היה שמח ולא התלונן.
קיריל ברודסקי. “אתה גיבור, היית גיבור ותמיד תשאר אצלי בלב”, צילום: דובר צה”ל
“כל הדברים שהשיג בחייו הקצרים כל כך השיג בעצמו. הייתה לו מטרה ותמיד היה מגיע אליה. תמיד היה עובד קשה ותמיד רץ לעזור לכולם. הוא וויתר הרבה פעמים על שינה וכוחות לטובת אחרים כי זה היה לו חשוב, כי חיכו לו בחוץ חברים, והוא אמר אמא את יכולה לחכות כי גם החברים רוצים לראות אותי. גם ב-7 באוקטובר קרה דבר שלא חשבתי שיקרה. הוא נסע לנירים והציל שם אנשים וזה שהוא נפל שם הוא הציל אנשים ואני כן גאה בו על מה שעשה אבל מצד שני קשה לי שלא אראה אותו ולא אשמע את הצחוק שלנו יותר”.
“הגנת על ארץ ישראל כמו שרצית ותמיד אמרת שכל ילד וילד צריך להתגייס ולא משנה אם זה קרבי או לא, אפילו להיות איזה עוזר, לעשות משהו, אבל לתרום למדינה. זאת הייתה דעתך והסכמנו. אתה גיבור, היית גיבור ותמיד תישאר אצלי בלב. הלב שלי שבור שבור, ממש שבור, אנחנו אוהבים ותמיד תישאר בליבנו ובזיכרונותינו”.
“היית לוחם אמיץ, תמיד מוכן, תמיד בשקט שאפיין אותך”
סגן אלוף אלון פלד ספד לסמל ברודסקי: “הלב שלי נקרע לשניים ואין תרופה בעולם. מהרגע הראשון הבנו שהגיע בחור רציני לחטיבה. היית נחוש ללמוד את הגזרה ולבצע את תפקידך על הצד הטוב ביותר. זכיתי להיות איתך בימיך הראשונים, תמיד מוכן, תמיד בשקט שאפיין אותך ותמיד במקצועיות. היית לוחם אמיץ. נלחמת ושמרת על חבל הארץ המדהים הזה אשכול, ועל כך אני מצדיע לך. קפצת בלי לחשוב פעמיים והיית הראשון ברכב, הגנת בגופך על התושבים יחד עם יתר החפ”ק ונפלת, אירוע שממנו לא שבת.
לווית סמל קיריל ברודסקי מרמת גן. מורתו ספדה לו: “היה לך חיוך שובה לב, התנהגת בצניעות וידעת להכיר תודה”, צילום: קוקו
“אני עומד כאן כנציג חבריך שנמנע מהם להיפרד ממך כי הם ממשיכים בלחימה. דמותך תהיה למצפן ונמשיך לעשות הכל ברוחו ובדמותו של קיריל. משפחת ברודסקי היקרה היו גאים בקיריל – אין במילים נחמה אל מול האובדן הגדול ואין בהם להקל על הכאב הנורא בשעה קשה זו. אנו משתתפים באבלכם הכבד, לעד תהיו חלק ממשפחת החטיבה הדרומית. קיריל, אני וכל מפקדי החטיבה מצדיעים לך בדרכך האחרונה. לעד תהיה חלק מאיתנו”.
“הצטרפת לעם ישראל להיות מבוני הארץ וממקדשי השם”
הרב הראשי לרמת גן: “אני בא לכאן בשם כל תושבי רמת גן. כפי שהספקתי לשמוע, קצת חקרתי עליך ושאלתי וכמו שאמרו פה מפקדיך, רצת בין ראשי הכוח להציל את עם ישראל. באותו יום היה לנו משבר גדול אבל זה לא משבר אקוטי כי באותו היום קמו גיבורים כמוך להציל ולהגן כי דם ישראל אינו הפקר. הגעתם מארצות הצפון והצטרפת לעם ישראל להיות מבוני הארץ וממקדשי השם. אנחנו יודעים שאבד איש נעים הליכות, צנוע שהיינו מצפים ממנו לגדולות. אין שום בריה שיכולה לעמוד במחיצתכם”.
מורתו מבית הספר ספדה לו: “היית פטריוט אמיתי, ציוני והיה לך חשוב לתרום. לא דרשת כלום מאף אחד ולא ברחת מעבודה קשה. היה לך חיוך שובה לב, התנהגת בצניעות וידעת להכיר תודה. כואבת לי המחשבה שיהיו אנשים שלא יידעו מי אתה. היית מוקף בחברים טובים, משפחה וחברה שאהבת מאוד. תודה על שהגנת עלינו בגופך, זו הייתה זכות גדולה להיות המחנכת של גיבור כמוך”.
============================================================================================================================================================
חן יהלום ז”ל בישראמן 2022 | צילום: צלמי שוונג
חן יעלום, רב סרן מילואים בן 35, מת באורח טראגי בבוקר ה-18 בנובמבר בתאונת דרכים בעת שרכב על אופניו בכביש 44 ליד חולון.
ג’אלום, שהותיר אחריו אישה, שני אחים והורים, נקרא למילואים ב-7 באוקטובר, עם תחילת מלחמת חרבות הברזל. שירת בגבול הצפון בגדוד הסיור מורן של חיל התותחנים.
חברו של חן לאימונים, גל תיכון, כתב: “יש לנו כל כך הרבה חן יהלום בשנים האחרונות, ואין לנו מספיק. ולא יהיה יותר. יש את הרגע שאני גאה בו מכל, שהיה לי הכבוד ליהנות ולצפות מהצד, עם הכובע השמוט, החיוך העקום, והקלילות שבה הנץ וגנץ (אור ועדי) מגיעים יומיים לפני, ו’מה אתם אתם עושים סיפור מהקונה הזה שלכם, איש ברזל, שמים שני ג’לים בכיס ונסתדר’.
“ויש את שני המקרים שאין שבוע שאני לא מזכיר בתדריך כלשהו, על ההוא שלא נתן לאחרים להציב לו סטנדרטים, ופרש באירוע שהיה בכיס כי הוא היה מאוכזב מעצמו, וחזר וסגר את הסיפור כמו שהוא חושב שצריך לסגור. והאימון המשותף האחרון, שבו הזמנתי את חן ויניב לרוץ באצטדיון, לא כי הם צריכים, כי בא לי לראות אותם ואת דביר מתאמנים, כלבי הרוח. ככה בא לי לעמוד וליהנות מחבורה של מקצוענים. ככה בלי סיבה מיוחדת אחרת.
“מעבר לכל הביצועים וההישגים, חן החבר. גראן פונדו כשלירון יש פנצ’ר, וכולם ממשיכים קדימה. כמעט כולם. מלבד אחד שנישאר לעזור לחבר שלו וגישר איתו במחיר של התפרקות מפוארת. כלב הרוח הקליל והמדלג, שקשר שרוכים והלך לוודא שחבר שלו מגשים חלום במרתון טבריה. חן יהלום, ילד חייכן, ילד מוכשר, ילד שלמרות הנתונים הטבעיים שלו עבד יותר קשה מכולם, ודאג להיות הכי טוב שאפשר בעבודה, והכי טוב שאפשר במשפחה, והכי טוב שאפשר בגדוד. כבר מתגעגע אליך ודיברנו רק לפני 16 שעות”
חבר נוסף, ירון ליטן, כתב: “איך מספידים אח צעיר, איך מספידים ילד בן 30 וקצת? מה אומרים שייסלק את הכאב, שיעלים את הדמעות ויעשה קצת סדר בראש למה ואיך הכל קרה? אני מרגיש שאני לא כאן, שזה לא קורה, אי שם על כביש 44, ליד מקווה ישראל, מקום שם הסבל מתחיל.
“אני זוכר ממך רק שמחה ורק טוב. תמיד היית שם כשהייתי צריך אותך ותמיד ידעתי שיש על מי להישען. אני לא עונה על כל השאלות הקשות של הלמה ושאין צדק, בסוף זה לא יוביל לשום מקום. מסתכל בתמונות וזוכר את החוויות המדהימות שהיו ואת החוויות האלו, הזכרונות והרגעים, אני רוצה לשתף. חמש שנים שאנחנו מכירים, שנים דחוסות באירועים מטורפים, חוויות שיצרנו, בתחרויות, באימונים ובשעות הרבות בהם הזענו ביחד. אני משער שרק כשמגיעים לנקודות קיצון מבינים ומעריכים מהי חברות, או מיהו חבר.
“אני חושב שאין לי במצטבר אפילו שעה אחת רצינית איתך, הרצינות לא העזה לגעת בנו, רוב זמן האיכות שלנו היה על האופניים, כשכאב הישבן או כשאכלנו בננות, בעיקר בטיפוסים, שם כולם סובלים, אבל אנחנו בחרנו לצחוק. בעיקר עליי – כי אתה ופתאל אהבתם לעקוץ אותי במאה מטרים האחרונים, גם אהבתם לצחוק עליי בריצה שם תמיד ברחתם לי. אבל בפיצות היה קרב צמוד ותכלס די פירקתי אתכם עם אלכוהול, או בווגאס, ילדים שאתם.
“אתה זוכר, שפעם מישהו חשב שאני אבא שלך? זה כל כך הצחיק אותך ושנה שלמה הזכרת לי את זה, ולא הפסקת לצחוק שאני זקן. ניסיתי לצחוק עליך בחזרה, לקרוא לך “חן השמן” כי אתה עף ברוח, ולהגיד לך שהשפם שלך מגוחך, ושהבת שלי קוראת לך ‘חן הצרפתי’ בגללו. אבל בסוף סתם יצאתי זקן ונראה לי שניצחת בצחוקיאדה הזו שלנו.
“רכבנו ממטולה לאילת, טיפסנו לאוורסט, עשינו את כל הפיקים הקשים בארץ, פשוט כי רצינו ובעיקר כדי לאכול פלטה מלבי בסיום, או איזה חטיף אנרגיה, שמישהו יגיד שאנשי ברזל לא יודעים לכייף. תפרנו בקלילות את הישראמן, עשינו איש ברזל בהמבורג, בטקסס ובהוואי. אבל הכי נהננו בווגאס ועוד בקורונה, שם לא ספרנו אף אחד ועפנו על החיים במוסטנג כתומה וישנו באותה מיטה כמעט שבועיים רצוף.
“אתה היית הלב שלנו ואפילו לא ניסית להיות: שקט, צנוע, אבל מחבר את כולם, מצחיק ברגעים הכי קשים, מפרגן, מסתלבט, לא נפגע מכלום ולא פוגע באף אחד. אין אנשים כמוך וגם לא יהיו, נשארנו פה במפולת בלתי נגמרת, נופלים ומתרסקים. ואתה צוחק עלינו ונשאר צעיר לנצח.
“אני מחבק במילים האלו את אור ואת המשפחות שלכם, יודע כמה אהבת אותם וחשוב שגם הם יידעו את זה. יודע שהיו לך עוד המון תוכניות ומטרות ושעכשיו נשארים ממך רק זכרונות. רציתי להגיד לכם שזכיתם בחן ויצרתם יהלום, הוא היה יהלום כל כך נדיר וגדול – כואב לי, כואב לנו כל כך. תודה על מה שהיית ועל מה שתמיד תיהיה בשבילי”.
תמונות משבעה ב-24 בדצמבר, בוקר
*
בבוקר ה-18 בדצמבר דיווח צה”ל על מותם של ארבעה חיילים נוספים במהלך הלחימה ברצועת עזה.
רס”ל אוריה באייר, בן 20 ממעלות-תרשיחא, לוחם מגלן, מת מפצעים שנגרמו ב-14 בדצמבר בקרב בדרום רצועת עזה.
רס”ל ליאב אלוש, בן 21 מגדרה, לוחם דובדבן, מת בקרב בדרום רצועת עזה.
רס”ר במילואים איתן נאה, בן 26 מקיבוץ שדה אליהו, לוחם דובדבן, מת בקרב בדרום רצועת עזה.
רס”ר במילואים טל פיליבה, בן 23 מרחובות, איש יחידת יהל”ם, נהרג בפעולה בדרום רצועת עזה.
*
לידור יוסף קרואני
בצהריים ה-18 בדצמבר הותר לפרסום שמו של עוד חלל צה”ל שנהרג בצפון רצועת עזה.
רס”ל במילואים לידור יוסף קרואני, בן 23 מאילת, לוחם בגדוד הנדסה 8163, פיקוד הדרום
יחד ננצח!
עם ישראל חי!
.
צה”ל דיווח על מותו של חייל נוסף ברצועת עזה. בקרב עם מחבלים בצפון רצועת עזה נהרג סמל מילואים מעוז פניגשטיין, בן 25 מסוסיה, לוחם גדוד 7008 של חטיבה 551.
ליאור סיון
20 בדצמבר , 05:59
מצה”ל נמסר כי ב-19 בדצמבר נהרג במהלך קרב בדרום רצועת עזה סרן מילואים ליאור סיון, בן 32 מבית שמש, קצין בגדוד 363 של חטיבת אראל. כמו כן, בקרב בדרום עזה נפצע באורח קשה חייל מגדוד רותם של חטיבת גבעתי.
*
אוריאל כהן
20/12/2023, 11:57
צה”ל דיווח כי רס”ן במילואים אוריאל כהן, בן 33 מצור עדסה, מפקד צוות השריון נמר מחטיבת גבעתי, נהרג בקרבבדרום רצועת עזה
*
21/12/2023, 06:00
לביא גיהסי
יעקב איליאן
עומרי שורץ
06:00, 21/12/2023
צה”ל התיר הבוקר (חמישי) לפרסם את שמם של שלושה לוחמים שנפלו בקרבות בעזה: סמל לביא גיהסי, בן 19 מחשמונאים, סגן יעקב איליאן, בן 20 מרמת גן וסגן עומרי שורץ, בן 21 משדמות דבורה. בנוסף, הודיע צה”ל על שמונה לוחמים שנפצעו קשה בלחימה.
*
שי איילי
טל שועה
06:00, 22/12/2023
צה”ל פרסם את שמותיהם של שני חיילים ישראלים שנהרגו ביממה האחרונה במהלך הלחימה ברצועת עזה.
סגן שי איילי, בן 21 מאשקלון, צוער גדוד גפן, מת בקרב בצפון רצועת עזה.
קצין מילואים טל שועה, בן 31 מבאר שבע, מגדוד מהנדסים 7071, חטיבה 4, נהרג בפעולה בדרום רצועת עזה.
עוד דווח על שלושה פצועים קשה: חייל מילואים מגדוד 8104 נפצע בקרב בדרום עזה, לוחם מגדוד שקד של חטיבת גבעתי נפצע בקרב בצפון עזה, לוחם בצפון עזה. גדוד 12 של חטיבת גולני נפצע בקרב בדרום עזה.
*
עמית עוד זיו
18:00, 22/12/2023
צה”ל פרסם את שמו של חייל נוסף שנפל. סמל עמית עוד זיו, בן 19 מראש עין, חייל גדוד 71 של חטיבת שריון 188 ברק, מת במהלך פעולות מבצעיות בצפון הארץ כתוצאה מירי רקטות משטח לבנון של מרחב שתולה.
במהלך אותה הפגזה משטח לבנון נפצע קשה חייל נוסף מגדוד 71 של חטיבת השריון 188.
*
ניר רפאל כנעניאן
ברהנו קאסיה
שי טרמין
אלכסנדר שפיץ
מיכאל קבסה סיפר בערב ה-24 בדצמבר בתכנית ערוץ 14 על חברו המנוח אלכסנדר שפיץ, איתו עבד 14 שנים בתנובה.
17:47 ,23/12/2023 Michael Kabesa
, נוח בשלווה לוחם
01:20 ,24/12/2023 מירית אלוש- קבסה
אושרי משה בוצחק
אחיותיו טליה וצאלה הצעירה, שבשבוע הבא ימלאו לה 11 שנים, מספרות על אחיהן המנוח אושרי משה בוטשק בתכנית הבוקר עם עדן ועודד ב-26 בדצמבר בערוץ 14. יש עוד 4 בנים במשפחה. אושרי היה הבכור ולמד בישיבה.
23/12/2023, 19:30
צה”ל פרסם את שמותיהם של חמישה חיילים נוספים שנהרגו בלחימה ברצועת עזה.
סמל בכיר ניר רפאל כנעניאן, בן 20 מבית קשת, איש פלוגת הסיור של חטיבת גבעתי, מת בקרב בדרום רצועת עזה.
סמל בכיר ברהנו קאסיה, בן 22 מבית שמש, איש פלוגת הסיור של חטיבת גבעתי, מת בקרב בדרום רצועת עזה.
קצין משנה (מילואים) שי טרמין, בן 26 מראש פינה, חייל גדוד 6623 של חטיבה מוטסת הוד החנית 55, מת בקרב בדרום רצועת עזה.
האנס (מילואים) אלכסנדר שפיץ, בן 41 מכרמיאל, חייל מגדוד 6623 של חטיבה 55 מוטסת “הוד החנית”, מת בקרב בדרום רצועת עזה.
סרן אושרי משה בוצחק, בן 22 מחיפה, קצין סיור בחטיבת הנח”ל, נהרג בפעולה בצפון רצועת עזה.
באותו קרב שבו נהרגו ניר רפאל כנעניאן ובירהאנו קאסי, נפצעו קשה חמישה חיילים מפלוגת הסיור של חטיבת גבעתי. הפצועים נמצאים בבתי חולים, קרוביהם קיבלו הודעה על האירוע.
מ-31 באוקטובר עד 23 בדצמבר נהרגו 143 חיילי צה”ל במהלך המבצע הקרקעי בעזה.
*
דוד בוגדנובסקי
אוראל בשן
גל גרשקו
איתמר שמן
נדב יששכר פרחי
אליהו מאיר אוחנה
אליסף שושן
אוהד אשור
24/12/2023, 06:00
צה”ל דיווח כי שמונה חיילים ישראלים נהרגו בקרבות ברצועת עזה ביממה האחרונה.
סמל דוד בוגדנובסקי, בן 19 מחיפה, חייל מגדוד המהנדסים 603 של חטיבה 7 סער מי גולן, מת בקרב בדרום רצועת עזה.
סמל אוראל בשן, בן 20 מחיפה, חבר בגדוד המהנדסים 603 של חטיבת 7 סער מי-גולן, נהרג בפעולה בדרום רצועת עזה.
סמל גל גרשקו, בן 20 מאיפטח, מפקד מחלקה של גדוד מהנדסים 603 של חטיבת סער מי-גולן 7, מת בקרב בדרום רצועת עזה.
סמל איתמר שמן, בן 21 מלפיד, פרמדיק, לחם בגדוד 77 של חטיבה 7 סער מי גולן, נהרג בקרב בדרום רצועת עזה.
סמל מילואים נדב יששכר פרחי, בן 30 מהרצליה, חובש גדוד 7810 של חטיבת השריון 11 יפתח, נהרג בפעולה במרכז רצועת עזה.
סמל מילואים אליהו מאיר אוחנה, בן 28 מחיפה, מגדוד 7810, חטיבת השריון 11 איפתח, נהרג בפעולה במרכז רצועת עזה.
סמל מילואים אליסף שושן, בן 23 מירושלים, מגדוד 6646, חטיבת שועלי מרום 646, נהרג בפעולה במרכז רצועת עזה.
רס”ן במילואים אוהד אשור, בן 23 מכפר יונה, איש גדוד 6646, חטיבת שועלי מרום 646, נהרג בפעולה במרכז רצועת עזה.
חמישה חיילים נוספים נפצעו קשה: שניים מחטיבה 7, שניים מגדוד 646 של חטיבה 646, אחד מגדוד 7810 של חטיבה 11.
*
רועי אליאס
24/12/2023, 12:00
פורסם שמו של חייל נוסף של צה”ל שמת ב-23 בדצמבר בקרב בדרום רצועת עזה. סמל רועי אליאס, בן 21 מצופר, חבר גדוד מהנדסים 603, חטיבה 7 סער מי גולן.
אריה ריין
24/12/2023, 18:00
מצה”ל נמסר כי רס”ן מילואים אריה ריין, בן 39 ממשמרות, קצין מגדוד 79, חטיבת שריון מילואים 14, נהרג בלחימה בצפון רצועת עזה.
*
ניתאי מייזלס
רני תמיר
25/12/2023, 06:00
צה”ל מדווח על מותם של שני חיילים נוספים במהלך הלחימה ברצועת עזה.
קצין מילואים ניתאי מייזלס, בן 30 מרחובות, איש חטיבה 14, נהרג בפעולה בצפון רצועת עזה.
סמל רני תמיר, בן 20 מגני עם, מגדוד 50 של חטיבת הנח”ל, נהרג בפעולה בצפון רצועת עזה.
חייל נוסף מגדוד 50 של חטיבת הנח”ל נפצע באורח קשה.
מ-31 באוקטובר עד 25 בדצמבר נהרגו 154 חיילי צה”ל במהלך המבצע הקרקעי בעזה.
*
אלישע יהונתן לובר
יוסף גיטרץ
26/12/2023, 06:00
צה”ל מדווח על מותם של שני חיילים ישראלים נוספים במהלך הלחימה ברצועת עזה.
סמל מילואים אלישע יהונתן לובר מיצהר, בן 24 מיצהר, איש גדוד 8104, חטיבת ראם 179, נהרג בפעולה בדרום רצועת עזה.
רס”ן במילואים יוסף גיטרץ, בן 25 מתל אביב, מגדוד 7029 של חטיבת רם 179, נהרג בפעולה בדרום רצועת עזה.
עוד נמסר כי ב-25 בדצמבר, במהלך הלחימה בעזה, נפצעו באורח קשה ארבעה חיילים – קצין מגדוד 75 ושני חיילי גדוד 82 של חטיבה 7 סער מי גולן, וחייל מילואים מגדוד 6646. מחטיבת “שועי מרום” 646.
*
דניאל נחמני
26/12/2023, 12:00
מצה”ל נמסר כי סמל דניאל נחמני, בן 21 מכפר סבא, איש גדוד 71, חטיבה 188 ברק, מת ביום שלישי, 26.12, מפצעים שנגרמו ב-22.12 סמוך לגבול הצפון.
*
מאור לביא
שי שמריז
מאות ליווו את שי שמריז בדרכו האחרונה. צילום: ללא קרדיט
מאות ליוו היום (רביעי) בדרכו האחרונה את רס”ן שי שמריז, ממרכז שפירא, מפקד פלוגה בגדוד 931, חטיבת הנח”ל, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. רבים דיברו על מפקד נערץ, מדריך מבריק בבני עקיבה, איש של חיבור ונתינה.
אביו שאול, נשא הספד ארוך וכואב במיוחד, בשמו ובשם אמו דניאלה, “שישוש אוהבי, יקירי הייחודי ברשותך כתבתי הספד, איך מתמצתים חיי אדם? בפעם האחרונה שכתבתי לך זה היה בבר מצווה, איזה הורים גאים היינו. אמרתי שאני הייתי בילדותי כל כך שובב שלא מגיע לי ילד כמוך – אהוב ויקר”, ספד בקול רועד, “עוד הרבה יסופר ולא כאן המקום להרחיב, אבל אתה יחיד ומיוחד. ספגת מכולם, דמותך עוצבה בחיבור בין מזרח ומערב, חילונים ודתיים, קיבוצים ועירוניים. בני ישראל, יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. למדת להוקיר ולאהוב את כולם אשר נולדו בצלם.
“השקט הפנימי שלך כבש ללבות, החיוך האדיב והשפה הפשוטה והמתחשבת שלך נישאו רחוק. אנו גאים בך מאוד. כשהייתם קטנים אני ואמא אמרנו לכם ‘היזהרו, אל תעשו דברים לא מכובדים שלא יגידו הבנים של שאול ודניאלה התנהגו כלא כראוי’. ואתה היית ילד מקסים שמרת עם כבודנו והיום אנחנו ההורים של שי מתכבדים בכבודך. בני האוהב, גידלנו אותך לאהבת ישראל, בבית ספר התיכון מקבוצת יבנה, ינקת את אהבת הארץ מגיבורי הארץ: ניצולי שואה ולוחמים”.
אביו המיוסר המשיך בדבריו הכואבים, “בשנה וחצי האחרונות, השנה הארורה של פילוג, מה לא אמרו על הציבור שלנו, ‘אנטי דמוקרטיים, לא אחים לנשק, יותר גורעים מחמאס, סרטן בגוף המדינה’, מה לא. הבעיטה בבטן שקיבלנו מאחינו הייתה כואבת אבל אנחנו אוהבים את אחינו מהשמאל ומבינים שהם חוששים, אילו רק ידעו שאנחנו אוהבים אותם ולא ניתן לאיש לפגוע בהם”, אומר האב וכמעט פורץ בבכי, “הם בשר מבשרנו כל בני ישראל, יהודים ולא יהודים, שמאלים וימניים, ספרדים ואשכנזיים, העלייה הוותיקה והעלייה החדשה. אתה לא נתת לשיח המפלג לחדור אותך, חייך הינם כל המגזרים אהבת את כולם”. כמו כן, האב השכול התייחס לאלון שמריז קרוב משפחתו שנהרג מאש צה”ל, “כשירדת דרומה אמרת שאתה תחפש אותו, ותעשה כמיטב יכולתך כדי למצוא אותו”.
“הענווה והצניעות הביאו אותך קדימה”
מפקדו, סא”ל מני עברי, דיבר בשם צבא ההגנה לישראל, “היית למפקד מחלקת צלפים מהמובילים בחטיבה. זכיתי לפקד עלייך כמפקד פלוגה בבאח, שם נחשפתי ליכולותיך, ללא ספק מדובר במפקד וקצין מצטיין הדואג לאנשיו ומבצע את משימותיו מתוך חדוות עשייה. יחד עם הענווה, הצניעות והעבודה שהביאו אותך להישגים ללא פשרות. צמחת כמפקד פלוגת החוד 931. מפקדייך שאינם כאן היום לחלוק לך כבוד אחרון מספרים על החוכמה שליוותה אותך בכל מעשייך.
“מפקד אהוב מהטובים ביותר, אידאליסט, אחד שיודע מה הוא רוצה ולא מתפשר לרגע. איש של עשייה וערכים שיודע לבצע כל משימה בדייקנות ומסירות עם חיוך גדול ורצון לעשייה. מפקד שחייליו העריצו אותו ואת יכולותיו הפיקודיות. כל אחד מחייליך היה אצלך עמוק בתוך הלב. והם גם הרגישו זאת. נלחמת לצידם בעוז ובגבורה והם הלכו אחרייך ללא היסוס. כשאתה תמיד מקדימה, תמיד עושה את הכי טוב, והם עם גאווה גדולה כשאתה המפקד שעומד בראשם. לפני הכניסה שלך עם חיילך לעזה עמדת עם חיילך ואמרת להם: זה התור שלנו. יש לי זכות לעמוד פה עם חבורה של גיבורים שאומרים: הנני. צה”ל ינצח, הטוב איתנו והתקווה איתנו”.
בן שלמה חבר של שי שמריז
סגן אלוף מני עברי
שאול שמריז אביו של שי שמריז
שאול גרינגליק
אל”מ במיל’ צביקה גרינגליק לבש את חולצת המדים שלו והצדיע מעל הקבר לבנו סרן שאול ז”ל שנפל בקרב.
בהלוויה שנערכה בחלקה הצבאית בבית העלמין ברעננה השתתפו מאות בני אדם שחלקו כבוד אחרון ללוחם שנפל אתמול בקרב בצפון רצועת עזה.
האב השכול צביקה ספד: “שאולי, בני אהובי, חברי ומורי. היית חד ממני בכל התחומים. אנשים באו לשמוע עליך. אם היינו מתכנסים שלשום היו רוצים לשמוע אותך, עכשיו רוצים לשמוע אותך”.
“היית במקום הנכון בזמן הנכון ועשית את הדבר הנכון. האמנת בזה. אנחנו לא אנשים חזקים, לא נגיד שלא קשה לנו. שלא היה לנו קשה שבחרת להתגייס בכל הכוח, אבל אנחנו הכי גאים בך. אמרת שתשמור על עצמך ועל החיילים, אמרת שהכי חשוב החיילים, עמדת במשימה בכל מה שנוגע לחיילים”.
הוא הוסיף: “הספקת בגיל שלך להטביע חותם על המשפחה ועל הרבה אחרים. יחסר לי חבר. היה לו פגם גנטי שהוא לא יכול לראות בלילה. חששת שיגלו את זה בצבא”.
צביקה גרינגליק מצדיעצילום צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
אימו של שאול, רותי, ספדה: “היית עצוב אחרי ה-7 באוקטובר. אמרת שאתה רוצה להחזיר למדינה שאתה כל כך אוהב. אתה אוהב אדם ואז שמחת כשהלכת למלחמה, לא בגלל שאהבת את הצבא ובטח לא את המלחמה, אלא בגלל שאהבת את החיים”.
היא הוסיפה: “שאולי שלי, הפכת אותי לאמא שכולה ובאותה נשימה לאמא הכי גאה בעולם. גאה בבחירות שלך ובטוב שלך. אני מודה לך השם על הפיקדון שנתת לי למשך 26 שנים. לך ילד אהוב שלי, מלאך שלי, לתפקיד הבא שלך לשמור עלינו למעלה. בלב כבד אני מחזירה לך השם את הפיקדון. אני מבינה למה אתה רוצה אותו לידך”.
גרינגליק ז”ל הופיע לפני מספר שבועות כמתמודד בתוכנית “הכוכב הבא”. הוא הופיע בפני השופטים כשהוא עם מדי צה”ל וביצע את הלהיט “עטלף עיוור” של הזמר והיוצר חנן בן ארי.
לאחר האודישן הוא החליט לפרוש מהמירוץ ולהילחם בעזה כשהוא מסביר את הצעד במסר: “דמיינתי את השנה הזאת אחרת, שנה של שאיפות והגשמת חלומות. עכשיו אני חי חלום ישן, להילחם בשביל המדינה ואנחנו כרגע באמצע הלילה… חלום חדש ואחר יצטרך לחכות קצת. תודה על מילים חמות ומפרגנות וגם על הביקורות. מקווה שהתקופה הזאת חולפת ושתחלוף מהר”.
הוא הוסיף: “מבטיח להמשיך להילחם על המדינה הזאת שאני אוהב וגם על החלומות שלי בעתיד. כרגע יש רק דבר אחד בראש שלי וזה להמשיך להילחם בחושך עד שנראה את האור. בזאת הסתיימו שידורינו לעונה הקרובה”.
הזמר והיוצר אסף אמדורסקי ספד: “שאול גרינגליק, בחור מתוק יפה עיניים מרעננה, שם אותנו, את כולנו לפני טובתו עצמו, עזב את תכנית הטלויזיה ואת השירה וירד לעזה ללחום עם חבריו הגיבורים. שאולי נפל בקרב והעצב קשה מנשוא”.
הזמר איתי לוי ספד: “זכיתי לפגוש את שאולי באודישן המרגש שלו לפני שלושה שבועות, אין מילים, הלב מתרסק כל פעם מחדש, כל אחד עולם ומלואו. משתתף בצער המשפחה, אשרי העם שאלו בניו. השם יקום דמו”.
הזמרת והשופטת שירי מימון נפרדה: “שאול גיבור יקר שלנו. לא הספקנו להכיר אותך כמו שרצינו אבל זכינו לשמוע את הקול היפה והמנחם שלך. אני זוכרת את המשפחה שלך שמחה ומתרגשת בשבילך ועכשיו הם איבדו אותך, אי אפשר להבין. נוח על משכבך בשלום, יקר שלנו נזכור אותך לעד ואת כל החיילים שנלחמים בשבילנו”.
הזמר עדן חסון כתב: “מה זה העולם הזה. איזה איש מדהים, שנון, זמר מעולה. זכיתי להכיר אותך מעט”.
26/12/2023, 18:00
צה”ל דיווח על מותם של שלושה חיילים ישראלים נוספים במהלך הלחימה ברצועת עזה.
סמל מילואים מאור לביא, בן 33 מסוסיא, מגדוד 450 של חטיבת ביסלאח, נהרג בפעולה במרכז רצועת עזה.
רס”ן שי שמריז, בן 26 ממרכז שפירא, מפקד פלוגה של גדוד 931 של חטיבת הנח”ל, מת בקרב בצפון רצועת עזה.
סרן שאול גרינגליק, בן 26 מרעננה, קצין בגדוד 931 של חטיבת הנח”ל, נהרג בפעולה בצפון רצועת עזה.
*
ירון אליעזר צ’יטיז
הלווית סרן ירון אליעזר צ׳יטיז ז”ל בבית העלמין הצבאי ברעננה, צילום: ללא קרדיט
אלפים הגיעו היום (חמישי) לחלקה הצבאית בבית העלמין ברעננה ללוות למנוחות עולמים את בן העיר סרן ירון אליעזר צ׳יטיז, בן 23 במותו. ירון היה סגן מפקד פלוגה בגדוד שקד של חטיבת גבעתי ונפל בקרב בצפון רצועת עזה. הוא השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. לאחר מותו משפחתו תרמה את איבריו.
האמא דבי ספדה בבכי: “ירוני, איזה ילד מיוחד. כולם אהבו אותך. איזו אישיות מיוחדת. מצטערת ירוני, הלוואי ויכולתי להתחלף איתך. לא היית בבית 80 ימים. הגעת לשבת והתפללנו גומל. עזבת בראשון בבוקר.
“אני שמחה שהיית לפחות בשבת. חששתי אבל הבנתי שאתה צריך לחזור. ירוני, עשית את כולנו גאים. אני אוהבת אותך כל הזמן וכל הזמן אתגעגע אליך, גיבור ישראל. אוהבת אותך עד השמיים ובחזרה. עם ישראל חי”.
“להתראות בן שלי”
האב קלייב אמר בבכי מעל הקבר של בנו: “כל מי שהכיר אותך אמר עליך רק דברים טובים. האהבה שלך ללא תנאים לאמא ולאחים שלך ייצגה את האדם שאתה. הכרת את אהבת חייך, דרה, ותכננתם את חייכם ביחד. תכננתם להקים משפחה.
“לצערנו, ב-7 באוקטובר החלה מלחמה. האמנת בכל מה שעשית, קראת ‘אחרי’ והחיילים הלכו אחריך, הם בטחו בך. אנחנו מכבדים אותך היום במותך כפי שכיבדנו אותך בחייך. תהיה מליץ יושר שלנו בשמיים. אני אעריץ אותך ואוהב אותך עד יומי האחרון. אני אוהב אותך בן שלי, להתראות”.
האחות יעל דיברה גם כן ואמרה: “אחי הקטן והאהוב. איך מספידים אותך? זה מרגיש לי לא אמיתי. איך נלקחת מאיתנו? פעם אחרונה שראיתי אותך זה היה ביום ראשון. נתת לי לך חיבוק ואמרתי לך לא להיות גיבור ושתחזור אלינו. איך עשית לנו את זה? שתדע, דרה תמיד תהיה חלק מהמשפחה שלנו. היא תהיה לי כמו אחות. אתה תחסר לי מאוד. הייתי עושה הכל כדי שתחזור אלינו. השארת לי חור בלב בצורה שלך”.
“הערצתי אותך”
האח דובי בבכי: “אהבת את הארץ שלנו, הכרת אותה. טיפסת על הרים וכבשת פסגות. אמנם אני אחיך הגדול אבל אני זה שהערצתי אותך ובענק. אומרים לי שאני דומה לך וזה ממלא אותי בגאווה כי אני רוצה להיות כמוך. אני אוהב אותך. אתה חסר לי נורא. הבית לא יהיה אותו דבר”.
ירון אליעזר צ’יטיז וזוגתו דנה, צילום: ללא קרדיט
איתי בוטון
אפרים יכמן
27/12/2023, 06:00
צה”ל דיווח על מותם של שלושה חיילים ישראלים נוספים במהלך הלחימה ברצועת עזה.
סגן בכיר ירון אליעזר צ’יטיז, בן 23 מרעננה, סגן מפקד פלוגה של גדוד שקד של חטיבת גבעתי, מת בקרב בצפון רצועת עזה.
סמל בכיר איתי בוטון, בן 20 מפתח תקווה, לוחם גדוד שקד של חטיבת גבעתי, מת בקרב בצפון רצועת עזה.
סמל בכיר אפרים יכמן, בן 21 מנווה דניאל, לוחם גדוד שקד של חטיבת גבעתי, מת בקרב בצפון רצועת עזה.
*
אסף פנחס טובול
נריה זיסק
דביר דוד פימה
28/12/2023, 06:00
צה”ל דיווח על מותם של שלושה חיילים ישראלים נוספים במהלך הלחימה ברצועת עזה.
רס”ן במילואים אסף פנחס טובול, בן 22 מקרית מוצקין, מגדוד 77, חטיבה 7 סער מי גולן, נהרג בפעולה בדרום רצועת עזה.
סרן מילואים נריה זיסק, בן 24 ממשעות יצחק, קצין בגדוד 52, חטיבת השריון 401 איקווות הברזל, נהרג בפעולה במרכז רצועת עזה.
רס”ן דביר דוד פימה, בן 32 מכפר יונה, סגן מפקד גדוד 198 של חטיבת השריון 460 בני אור, מת בקרב במרכז רצועת עזה.
*
אראל שרביט
29 בדצמבר 2023, 10:00 בבוקר
צה”ל אישר לפרסם מידע כי בקרב בצפון רצועת עזה בליל ה-29 בדצמבר, סרן אראל שרביט, בן 33, מכוכב יעקב, קצין גדוד 7008 של חטיבת חיצי האש 551. , נהרג.
ההלוויה תתקיים ביום ו’ ה- 29.12.19, בשעה 11:30, מהר הרצל בירושלים.
עוד נמסר כי קצין וחייל מבית ספר צבאי להנדסה נפצעו קשה בקרבות בצפון רצועת עזה.
מאז 7 באוקטובר נהרגו 502 חיילי צה”ל בפיגועי השבת השחורה ובמלחמת חרבות הברזל שלאחר מכן.
*
קונסטנטין סושקו
הראל איטח
מועד הפרסום: 30 בדצמבר 2023, 19:37
צה”ל דיווח על מותם של שני חיילים ישראלים נוספים במהלך הלחימה ברצועת עזה.
רס”ר במילואים קונסטנטין סושקו, בן 30, מתל אביב, לוחם גדוד ההנדסה 7086 של חטיבת גולני, מת בפעולה במרכז רצועת עזה.
סרן הראל איטח, בן 22 מנתניה, מפקד צוות בסיירת גבעתי, מת ב-30 בדצמבר מפצעים שנגרמו ב-22 בדצמבר בקרב בדרום רצועת עזה.
שירות העיתונות של צה”ל מדווח כי באותו קרב שבו מת קונסטנטין סושקו, נפצע קשה חייל מילואים נוסף מגדוד ההנדסה 7086 של חטיבת גולני. בנוסף, נפצעו קשה בקרב בצפון רצועת עזה קצין מגדוד חי”ר 432 “צבר” מחטיבת גבעתי וחייל מגדוד 7107 של הנדסה קרבית. גם לוחם מילואים מפלס”ר 5352 של עוצבת ראם נפצע קשה במהלך הלחימה במרכז רצועת עזה. לוחם מגדוד 932 של חטיבת הנחל נפצע קשה במהלך פעולות בגבול רצועת עזה.
כתוצאה מפיגוע הדריסה ליד חברון ב-30 בדצמבר נפצע לוחם במילואים מגדוד 7018 באורח קשה.
*
אלירז גבאי
ליאב סעדה
31 בדצמבר 2023, 12:00
צה”ל מדווח על מותם של שני חיילים נוספים במהלך הלחימה ברצועת עזה. רס”מ במילואים אלירז גבאי, בן 37 מפתח תקווה, לוחם בגדוד 7810, בחטיבת יפתח, נפל בפעולה במרכז רצועת עזה. רס”ל במילואים ליאב סעדה, בן 23 מטבריה, לוחם בגדוד הנדסה 7107, נפל בפעולה בצפון רצועת עזה.
***
קרא גם את החומר עם מספר עצום של תמונות
Вспоминая День Памяти в Тель-Авиве / זוכרים את יום הזיכרון בתל אביב
תמונות של 7 במאי 2019 בערב וב-8 במאי במהלך יום הזיכרון בבית העלמין הצבאי קרית שאול בתל אביב
ותמונות 18 באפריל 2018
День Памяти в Израиле (Петах-Тиква) / יום הזיכרון בפ”ת
נ.ב
מאת העורך בלישראל
למרבה הצער, הגיבורים שלנו מתים כל יום בעזה ויש גם כאלה בגבול הצפון.
פרסום מידע עליהם לוקח יותר ויותר זמן. למעשה, לעתים קרובות מהבוקר עד מאוחר בערב, או אפילו בלילה. במיוחד כשאני מפרסם בשלוש שפות. זה התברר כמשימה ארוכה להפליא ונורא מעייפת.
במקביל, אני רוצה לרכז את סיפורי החיים של כל אחד מהם. אני מבקש מקרובי משפחה, חברים, מכרים, קולגות וכל מי שעוקב אחרי הטרגדיה הישראלית באינטרנט להכין ולשלוח חומרים.
לדוברי עברית – בעברית ובאנגלית. , ולאחר מכן זה יפורסם באתר גם בתרגום לרוסית. תשלחו טקסטים יחד עם 10 עד מקסימום 20 תצלומים באיכות טובה. בטקסט ציינו את מיקומה של כל תמונה. לכותבים ברוסית רצוי לשלוח גם בעברית.
מדובר בפעילות ארוכת טווח ודורשת השתתפות של אנשים רבים. הייתי רוצה לחשוב שיש אנשים שיעזרו. תכתבו על עצמכם יחד עם מספר הטלפון. ל-amigosh4@gmail.com
מלבד המלחמה, אני רוצה להמשיך את חיי הרגילים ולפרסם חומרים בנושאים שונים.
הוספתי 28 בדצמבר, 19:42
, земля пухом воин.
