אחד מתוך אלפי הסיפורים שוברי הלב, הוא הסיפור של אלון אהל, אחיין שלנו.

אלון נסע למסיבת נובה ליד רעים עם ארבעה חברים טובים שלו. הם הגיעו למסיבה בשעה 5:30, כאשר שעה אח”כ כבר החל ירי הטילים. הם חזרו לרכבם והחלו בנסיעה צפונה, אך נעצרו על ידי שוטרים שחסמו את הכביש בעקבות ירי על רכבים. אלון וחבריו נאלצו לחזור לאחור והגיעו למיגונית בכניסה לקיבוץ רעים בה שהו סה”כ 27 צעירים וצעירות (ביניהן אישה בהריון). בשעה 8:08 קיבלנו ממנו את ההודעה האחרונה שהם בסדר ונמצאים במיגונית. מספר דקות אחר כך מחבלי חמאס הגיעו למיגונית וזרקו לתוכה מספר רימוני רסס והלם לתוכה. את חלקם הצליח עבנר שפירא ז”ל להדוף החוצה, עד שרימון רסס אחד התפוצץ בתוך המיגונית ופגע ברבים. בתוך הכאוס הזה נכנסו מחבלי חמאס לתוך המיגונית, חטפו את אלון ושני צעירים נוספים. לאחר מכן המחבלים נכנסו למיגונית וירו על מנת לוודא הריגה.

לאחר מספר שעות הגיע אזרח שחיפש ניצולים והוציא מהמיגונית 7 פצועים. הוא פינה אותם לבית החולים. הפלאפון של אלון כנראה נפל בזמן שנחטף והגיע לביה”ח סורוקה עם אחת הניצולות. אחות של אלון המשיכה להתקשר אליו כל הזמן, וסביב השעה 14:00 ענו לנו שהפלאפון הגיע עם פצועים לסורוקה. אביו ודודו של אלון נסעו לשם בתקווה למצוא גם את אלון, אך הוא לא היה שם.

17 הצעירים והצעירות הנותרים כבר לא היו בחיים. שניים מחבריו הטובים של אלון נרצחו במיגונית ושניים נפצעו, אך ניצלו. מחבריו שניצלו המשפחה קיבלה את המידע לגבי החטיפה. שבועיים לאחר מכן הגיע גם סרטון בו רואים את אלון נגרר על הכביש ומועמס על טנדר.

מאז, לא קיבלנו שום מידע חדש אודותיו.

 קובי אהל, אביו של אלון בכיכר החטופים

גם באנגלית ורוסית

תגובות בעמוד הפייסבוק