המשך הסיפור עם יבגני.  לא ברור למה הוצע לו תור לקונסול רק בפתח תקווה, ששם הוא נאלץ להמתין כמעט חודש.  התברר שאם אתה מחפש בעצמך ב-myvisit, אפשר למצוא תור בערים אחרות.  ובבוקר ה-20 לחודש נמצא תור בחדרה ב-23 בפברואר, לאחר מכן התקשרתי מיד למוקד של המרכז קליטה ודיברתי עם בחור צעיר בשם מיכאל וביקשתי ממנו שיקבע לי תור ל-23 בחדרה.

 שנינו הגענו ב-12:30, המתנו כשעתיים עד שהקונסול קרא לנו ונכנסנו יחד למשרד.  התברר שהקונסול בחדרה זה אותו אחד שקיבל אותנו בפתח תקווה.  כשהוא ראה אותי, החל להתנגד בחריפות לנוכחותי במשרד, זכר למפגש בפתח תקווה.  יצאתי ואמרתי ליבגני שאין לו מה לדאוג, יש לו את כל המסמכים הדרושים.  ואז קרה משהו שמראה שוב שפקיד מסוים מרשה לעצמו להתעלל באדם שזה עתה הגיע לארץ.

 כך יבגני מספר את מה שהיה בשיחה:  “בתחילת השיחה עם הקונסול הייתה מחלוקת לגבי השתייכותי ליהדות. טענתי שאני שייך ליהדות, מאחר ואני יהודי לפי ההלכה, אמי יהודייה. הקונסול טען שמפני שאני לא מנהל אורח חיים דתי, אז אני לא נראה שייך ליהדות. אמרתי שבקרב היהודים שזו קהילה אתנית, קהילה משפחתית ו”לאום” לא מופרד מ”דת”. והמושגים של “עברי” “ויהודי” הם שם נרדף. כן, אני מנהל אורח חיים חילוני, אבל ההשתייכות שלי היא יהדות.

 הקונסול שאל על פעילותי המקצועית הקודמת, מדוע נותרתי ללא עבודה ולא מצאתי עבודה במקצועי.  הוא שאל אילו אירועים טרגיים קרו בחיי לפני 6-7 שנים.  עניתי לו כי מותו של אבי.  הקונסול החל לשאול אילו אירועים טרגיים בדיוק קרו בחיי.  אמרתי לו, שמותו של אבי הוא ארוע טרגי בחיי ובחיי אמי ואחותי.

הקונסול אמר שהוא צריך לקבל תמונה של תעודת הלידה של אחותי, תמונה של תעודת הפטירה של אבי, תמונה של כרטיס איגוד מקצועי או ספר העבודה של אמי.

 עוד אמר הקונסול שכדי שאקבל אזרחות הם צריכים תמונה של ספר העבודה שלי, תעודת זהות צבאית, תעודות חינוך, ולאחר מכן נתן לי פיסת נייר שבה הקיף בעיגול את הטלפון של המרכז קליטה של חדרה אליו צריך להתקשר ואז להביא את המסמכים”

אני שואל את שר הקליטה אופיר סופר ושר החוץ אלי כהן ממתי פקיד זוטר, שאת שמו הייתי רוצה לדעת, מרשה לעצמו לנהל שיחות כאלה עם אדם

שהגיש את כל המסמכים הדרושים, אישר את יהדותו, ודורש עוד אלוהים יודע מה?

זה לא סוד שרבים מהפקידים במשרד הקליטה (כיום עלייה ושילוב) מונו  בתקופה שבה, סופה לנדבר עמדה בראש המשרד החל מ-2009 (עם תקופה קצרה מאוד שבה הוחלפה על-ידי זאב אלקין באמצע).

בממשלה הקודמת קצרת הימים, הייתה שרה נציגת העדה האתיופית פנינה תמנו-שאטה ממפלגת כחול לבן, כאשר חברי ישראל ביתנו פיקדו בפועל דרך הוועדה לעלייה וקליטה. בתקופה הזו, ב-24 בפברואר בשנה שעברה החלה רוסיה של פוטין במלחמת כיבוש באוקראינה, ולאחריה החל גל עלייה חדש. עולים מבלארוס נדרשו למסמכים עם אפוסטיל, מה שאחרים שברחו מפורטין לא התבקשו להציג. וזאת בזמן שלאחר הבחירות לנשיאות בלארוס מאות אלפי בלארוסים נאלצו לעזוב . אז הועלו מחירי אפוסטיל פי עשרה, והתורים לקבלתו נמשכו חודשים רבים. רק כמה חודשים לפני הבחירות בישראל (שהתקיימו  ב-1 בנובמבר 2022) “טיפלו” נציגי ישראל ביתנו באלה העולים מבלארוס ודאגו לביטול דרישת אפוסטיל, אבל רק ל-7 ימים, עד ה-7 בנובמבר!!! כנראה הבינו שאחרי מועד זה לא יהיה מה לסמוך על הקולות שלהם. בכנסת הנוכחית שוב ניתנה להם אותה ועדה בראשות עודד פורר, שאפשרה להעצים את נושא הדור הרביעי ולתקוף את הממשלה באותם נושאים שהם עצמם יכלו לפתור, אך השעו. הרי הם היו בשלטון כאשר בקיץ האחרון בוטלה הארכת התשלום השנתי לתוספת דמי שכירות מ-1 בינואר 2023. ובכן, כמו שנים רבות, פועלים לטובתם עיתונאים רבים, ביניהם בולט במיוחד אתר העיתון “וסטי”.

.
במאמרו של איגור מולדבסקי מיום 15 בפברואר “הממשלה ויתרה על עליית דובר הרוסית”: ישיבת חירום בכנסת 
.
תפסה את תשומת לבי תגובתו של חברי הטוב, מורה לפיזיקה שעלה ארצה ב-1991, בוריס ע’ בן ה-78.
.“אירה זליקמן! אבל אחרי הכל, עם ההגעה לישראל את קיבלת הכל ומיד.  אני פשוט לא מצליח להבין מאיפה באה שנאה כזו לאנשים שזה עתה הגיעו? או שמא המאבק “על טוהר הגזע” האפיל אצלך ואצל אחרים על תחושת החמלה הפשוטה והאנושית כלפי אחרים ? מהר מדי שכחנו הרבה: מה השארנו ולאן הגענו! לאן אנחנו הולכים, למה הגענו? תוצאות הבחירות לא הראו לך כלום?”.

קל להיות פרשן, כשאתה שוכב על הספה, מעמיד פנים ששום דבר לא ידוע על מה שקורה בתהליך קליטת עולי, הזכאים במלואם לחזור ארצה ולהתעל לגמרי שמי שאשם במצב הקיים הם אלה ששולטים, אלה שישבו בממשלה עד לא מזמן .
.
אני רוצה לשתף בסיפור אמיתי שנגע גם בי:
.
ב-8 בפברואר, טס לישראל יבגני ש’, בן 51, מדען בתחום המדעים המדויקים, אזרח רוסיה. הוא בא עם כל המסמכים הדרושים המאשרים את יהדותו. בבן גוריון בדק הקונסול את המסמכים ושלח מכתבים לפקידי המשרד. כשנשאל באיזו כתובת יתגורר, אמר שקרוביו בארץ לא ענו. אמרה הפקידה שישכור בית מלון, כנראה מתוך אמונה שעולים של היום הם בעלי משאבים גדולים, שבמקרה שלו זה בכלל לא כך. אחר כך היא איימה שאם לא ימסור כתובת, היא לא תקלוט אותו בכלל.. 

אם במקומו היה אדם יותר חצוף, הוא היה אומר שהוא לא ילך לשום מקום וזהו. אבל הוא נתן לה את הכתובת שלי, למרות שההיכרות שלנו היא רק דרך האינטרנט, לעולם לא נפגשנו. למרות שלא הכרנו אישית, הייתי מוכן לסייע. האדם הזה תמך באוקראינה מאז 2014 דיבר על כך ברשת, בגלל זה הוא נחסם בפייסבוק יותר מפעם אחת, ובתחילת 2018 העמוד שלו נסגר. הוא ממש פחד, הוא לא חשף את התמונה שלו ולא כתב את שם משפחתו. לפני 5 שנים הוא פוטר מהעבודה בגלל דעותיו ולכן ממש חשש.

הנחתי שהוא יבוא אליי עם תעודת עולה ואז אעזור כמה שיותר מהר לפתור את כל העניינים המנהליים כמו פתיחת חשבון בנק, רישום במשרד הקליטה, קופה חולים וכו’. לאחר שקיבלה את הכתובת,נציגת משרד הקליטה כבת 35, פנתה לפקיד אחר בערך בגילה בשם יבגני, ב והוא הוציא אישור שמספרו  4030216, ואמר שהעולה צריך לפנות לקונסול עם המסמך הזה שמקבל במשרד הקליטה במקום מגוריו. אני, שמאז מאי אשתקד אירחתי כ-10 בודדים ומשפחות ללא שום תמורה, קיבלתי אדם שבניגוד לאחרים זקוק מאוד לעזרה אמיתית מהמדינה ולתהליך סוציאליזציה, והוא למעשה נזרק.

ביום חמישי האחרון היינו במשרד קליטה בפתח תקווה והשומר אמר שהקונסול מקבל כל הקודם זוכה בימי שני ורביעי  החל מהשעה 15:00. באינטרנט התור הפנוי הוא רק רק ב-13 במרץ.

בעת הגיעו למשרד קליטה היה לו תור ל-9 במרץ. ואז התברר לי לגמרי ששום דבר לא משתנה עם חילופי הממשלה והשרים. הקונסול שאיתו התחלתי לדבר במסדרון, תחילה בעברית ואחר כך ברוסית, לא רצה לשמוע דבר. יתר על כן, הוא לא נתן לי לדבר. פקידה מבוגרת, ששונה מאחרים בכך שחבשה מסכה, אמרה שהוא משקר, לא יכלו להכריח אותו לתת כתובת, ולאחר מכן שאלה מתי הגיע ובתגובה לתשובתי שביום רביעי האחרון אמרה שאם הסכמתי לקלוט אותו אז עלי לטפל בו עכשיו. והיא המשיכה שהוא לא נכה, לא חולה, אז זה בסדר. בתגובה להצעתי שתטפל בעולה, השיבה שקונסול מקבל רק שעה ביום ושאם אפריע לעבוד יזמינו לי משטרה.  ואז היא הלכה לחדר 6. אני חושב שזו הייתה אלינה בליאסני. בהמתנה לקונסול היה בחור אחד ממוסקבה בשם איבן בן 22,. בזמן שבו הבחור הזה מילא את השאלון, הקונסול יכל בהחלט לקבל את הבחור המסכן יבגני. אבל כפי שכבר ציינתי, הקונסול לא היה שונה מבירוקרט חסר נשמה אחר.

ואז ראיתי את אליסיה וקסלר יושבת בחדר 7, אותה שאלתי האם אפשר לדבר עם מנהל. על כך השיבה שלא נמצא והחלה לחפש תור קרוב יותר. התור הקרוב ביותר היה רק ב-6 במרץ.

למעשה, בניגוד לכל מי שגר איתי, אי אפשר לתת לו להסתובב לבד, הבן אדם מפחד ללכת לאיבוד כבר בפניה השנייה, הוא לא יודע דברים פשוטים וזקוק לעזרה סוציאלית כדי שיוכל להתאקלם  בחברה הישראלית. וכמובן שלא היה לי מושג שהבן אדם שהוא אוהב את אוקראינה, שונא את משטר פוטין ואוהב את ישראל, הוא לחלוטין לא היה מוכן לחיים במדינה חדשה. הוא נפל עליי כמו שלג על הראש ויצר בעיות רציניות.

לא היה לי מושג שאדם שלא מוכן לחלוטין לחיים במדינה חדשה יפול עלי כמו שלג על ראשו, ויצור בעיות רציניות. ביום חמישי, ה-16, בשעות בוקר, התקשרתי למוקד המשרד העלייה והקליטה, דיברתי עם ולדימיר, השארתי אצלו פרטים ליצירת קשר, אבל לא יצרו איתי קשר עד היום.

כולי תקווה שהשר החדש אופיר סופר יעשה סדר אמיתי, נקה את האורוות, וסוגיית יבגני תיפתר בזמן הקרוב , ולכן חומר זה יתורגם לעברית וישלח אליו, וכן לשר החוץ.

תרגום מהמקור ברוסית