המשך הסיפור עם יבגני.  לא ברור למה הוצע לו תור לקונסול רק בפתח תקווה, ששם הוא נאלץ להמתין כמעט חודש.  התברר שאם אתה מחפש בעצמך ב-myvisit, אפשר למצוא תור בערים אחרות.  ובבוקר ה-20 לחודש נמצא תור בחדרה ב-23 בפברואר, לאחר מכן התקשרתי מיד למוקד של המרכז קליטה ודיברתי עם בחור צעיר בשם מיכאל וביקשתי ממנו שיקבע לי תור ל-23 בחדרה.

 שנינו הגענו ב-12:30, המתנו כשעתיים עד שהקונסול קרא לנו ונכנסנו יחד למשרד.  התברר שהקונסול בחדרה זה אותו אחד שקיבל אותנו בפתח תקווה.  כשהוא ראה אותי, החל להתנגד בחריפות לנוכחותי במשרד, זכר למפגש בפתח תקווה.  יצאתי ואמרתי ליבגני שאין לו מה לדאוג, יש לו את כל המסמכים הדרושים.  ואז קרה משהו שמראה שוב שפקיד מסוים מרשה לעצמו להתעלל באדם שזה עתה הגיע לארץ.

 כך יבגני מספר את מה שהיה בשיחה:  “בתחילת השיחה עם הקונסול הייתה מחלוקת לגבי השתייכותי ליהדות. טענתי שאני שייך ליהדות, מאחר ואני יהודי לפי ההלכה, אמי יהודייה. הקונסול טען שמפני שאני לא מנהל אורח חיים דתי, אז אני לא נראה שייך ליהדות. אמרתי שבקרב היהודים שזו קהילה אתנית, קהילה משפחתית ו”לאום” לא מופרד מ”דת”. והמושגים של “עברי” “ויהודי” הם שם נרדף. כן, אני מנהל אורח חיים חילוני, אבל ההשתייכות שלי היא יהדות.

 הקונסול שאל על פעילותי המקצועית הקודמת, מדוע נותרתי ללא עבודה ולא מצאתי עבודה במקצועי.  הוא שאל אילו אירועים טרגיים קרו בחיי לפני 6-7 שנים.  עניתי לו כי מותו של אבי.  הקונסול החל לשאול אילו אירועים טרגיים בדיוק קרו בחיי.  אמרתי לו, שמותו של אבי הוא ארוע טרגי בחיי ובחיי אמי ואחותי.

הקונסול אמר שהוא צריך לקבל תמונה של תעודת הלידה של אחותי, תמונה של תעודת הפטירה של אבי, תמונה של כרטיס איגוד מקצועי או ספר העבודה של אמי.

 עוד אמר הקונסול שכדי שאקבל אזרחות הם צריכים תמונה של ספר העבודה שלי, תעודת זהות צבאית, תעודות חינוך, ולאחר מכן נתן לי פיסת נייר שבה הקיף בעיגול את הטלפון של המרכז קליטה של חדרה אליו צריך להתקשר ואז להביא את המסמכים”

אני שואל את שר הקליטה אופיר סופר ושר החוץ אלי כהן ממתי פקיד זוטר, שאת שמו הייתי רוצה לדעת, מרשה לעצמו לנהל שיחות כאלה עם אדם

שהגיש את כל המסמכים הדרושים, אישר את יהדותו, ודורש עוד אלוהים יודע מה?