I found out about “Taglit 27-32” program quite by accident – and rushed to seize the opportunity.
There were 34 travelers and 2 accompanying people in the group. The group was mixed – Russia and Ukraine (Moscow, Kharkov, Kiev, Samara, Odessa, Cheboksary, etc.).
We met at the Ben Gurion Airport and immediately found a common language.
גיליתי את התוכנית “תגלית 27-32” די במקרה – ומיהרתי לנצל את ההזדמנות.
בקבוצה היו 34 מטיילים ושני מלווים. הקבוצה הייתה מעורבת – רוסיה ואוקראינה (מוסקבה, חרקוב, קייב, סמארה, אודסה, צ’יבוקסרי ועוד).
נפגשנו בנתב”ג ומיד מצאנו שפה משותפת.
From the airport we were taken to a kibbutz near Modiin, placing us in hotel “Gvulot”.
משדה התעופה הועברנו לקיבוץ ליד מודיעין, ושיכנו אותנו במלון “גבולות”.
The 1st day in Israel in Modiin. In the picture Irina Ozerova, Ksenia Bankova, Denis Nichoga, yulia Ostroushko, Nadezhda Levitina, Olga Gorbunova, Inga Surkova, Konstantin Khodos, Maria Lamakh, Anastasia Petrenko, Elizaveta Pulupenko, Alex Folgin, Ilya Emaev and others.
היום הראשון בישראל במודיעין. בתמונה אירינה אוזרובה, קסניה בנקובה, דניס ניצ’וגה, יוליה אוסטרושקו, נדז’דה לויטינה, אולגה גורבונובה, אינגה סורקובה, קונסטנטין חודוס, מריה למך, אנסטסיה פטרנקו, אליזבטה פולופנקו, אלכס פולגין, איליה ימייב ואחרים.
At the Fruit & Vegetable Farm “The Salad Trail”
“בחוות הפירות והירקות “שביל הסלטים
We traveled in Israel for 10 days, starting with Yeruham – a great example of how, even in the desert, a person is able to give life to everything green, a huge amount of vegetables and fruits that can be approached and tasted. Kibbutz Sde-Boker, Ben-Gurion’s grave is a place that must be visited by both old and young. A lot of interesting information from our wonderful guide Max Isikson. The evening found us in a Bedouin village, Khan Hashayarot. a lecture from a local resident, an unforgettable camel ride, an unusual Bedouin-style dinner, going out into the desert under a night starry sky, when you can be left alone with yourself, spending the night in a tent.
טיילנו בישראל במשך 10 ימים, התחלנו מירוחם – דוגמה נהדרת לכך שאפילו במדבר אדם מסוגל לתת חיים לכל דבר ירוק, כמות אדירה של ירקות ופירות שאפשר להגיע ולטעום מהם. קיבוץ שדה-בוקר, קברו של בן-גוריון הוא מקום שחובה לבקר בו גם למבוגרים וגם לצעירים. הרבה מידע מעניין מהמדריך הנפלא שלנו מקס איסקסון. בערב מצאנו את עצמנו בכפר בדואי, חאן השיירות. הרצאה של תושב מקומי, טיול גמלים בלתי נשכח, ארוחת ערב בסגנון בדואי יוצא דופן, יציאה למדבר תחת שמים זרועי כוכבי לילה, היכן שאפשר להשאר לבד עם עצמך, לבלות את הלילה באוהל.
The morning began with a visit to the canyon in the Negev desert. A place where you become part of all living, an echo from the cries of birds and the rustle of the water. Next we went to Eilat. The Red Sea greeted us with warm water and beautiful views under water when traveling by boat.
הבוקר החל בביקור בקניון שבמדבר הנגב. מקום בו אתה הופך לחלק מכל החיים, הד מצעקות הציפורים ורשרוש המים. לאחר מכן נסענו לאילת. ים סוף קיבל את פנינו עם מים חמים ונופים יפהפיים מתחת למים כשנוסעים בסירה.
The next day we were taken to the Dead Sea. Incredibly warm, soft water, as if you go into olive oil, water that allows you to just relax and lie on yourback, enjoying the blue sky.
למחרת נסענו לים המלח. מים חמים ורכים להפליא, כאילו נכנסים לתוך שמן זית, מים המאפשרים לכם פשוט להירגע ולשכב על הגב, ליהנות מהשמים הכחולים.
The Masada fortress, although not immediately, but he showed its greatness. It is impossible to find words here to convey the whole gamut of surging emotions while listening to his story.
The next day, a group of Israeli students joined us, with whom we immediately became friends.
מבצר מצדה, אמנם לא מייד, אך הראה לנו את גדולתו. אי אפשר למצוא כאן מילים שיעבירו את כל מכלול הרגשות הגואים בזמן האזנה לסיפור שלו
למחרת הצטרפה אלינו קבוצה של סטודנטים ישראלים, שאיתם התיידדנו מייד.
Yad Vashem Museum in Jerusalem – after it, you want to stay alone with yourself and rethink about your whole life. Your problems seem to be nothing, an absolute trifle compared to what people survived, whose memory will remain with us forever.
מוזיאון יד ושם בירושלים – אחריו אתה רוצה להישאר לבד עם עצמך ולחשוב מחדש על כל חייך. נראה כי הבעיות שלך הן כלום, זוטה מוחלטת לעומת מה שאנשים שרדו, שזכרם יישאר איתנו לנצח.
The next day began with Mount Herzl, the story of Theodore Herzl himself and his family. I never even thought that the whole family could leave like this without leaving any descendants.
היום למחרת החל בהר הרצל, סיפורו של תיאודור הרצל ומשפחתו. אף פעם לא חשבתי איך כל המשפחה יכולה להעלם ככה מבלי להשאיר צאצאים.
On the observation field of Jerusalem בשדה התצפית של ירושלים
The Jerusalem market of Mahane Yehuda deserves a separate article. With his flavor, he remained in my memory as a place in which you can spend the whole day without having time to buy everything that was on your list, because there is so much that is unusual. 30 minutes only one way walking, people who walk in front of you, suddenly meeting a friend, just standing in the middle and start a conversation …
השוק הירושלמי מחנה יהודה ראוי לכתבה נפרדת. על שלל טעמיו, הוא נשאר בזכרוני כמקום בו אתה יכול לבלות את כל היום בלי שיהיה לך זמן לקנות את כל מה שהיה ברשימה שלך, כי יש כל כך הרבה דברים יוצאי דופן. 30 דקות הליכה רק לכיוון אחד, אנשים שהולכים לפניך, פתאום פוגשים חבר, פשוט נעמדים באמצע ומתחילים בשיחה …
The western Wall, talking with her, leaving a note, the atmosphere of this place – all of this is indescribable.
הכותל המערבי, הדיבור איתו, השארת הפתק, האווירה של המקום הזה – כל זה לא ניתן לתאור.
The story about the history of Sabbath, the lighting of candles is a mandatory. Knowing history and traditions is very helpful.
According to the Torah, Sabbath was gifted to the Jewish people in the desert after leaving Egypt.
According to Jewish tradition, Sabbath comes with sunset on Friday, but 18 minutes before sunset, the mistress of the house should light Saturday candles and read the blessing. From this moment until the end of Saturday you can’t work. On Sabbath it is impossible to perform such types of work as: sewing, building, tearing toilet paper, kneading dough and baking bread products ..).
On the Sabbath, we set a tablecloth on the table, put two lighted candles (there may be more candles for each family member, but not less than two) and put two challahs (bread baked in the form of a braid) – which symbolizes a double portion of manna.
Also, do not forget about the special hand washing on Sabbath – you need to rinse the right and left hands three times in turn with a special bucket.
We accompany Sabbath with prayers of havdalah, thanks to which we separate the Sabbath from the rest of the week.
הסיפור על תולדות השבת, הדלקת נרות היא בגדר חובה. הכרת ההיסטוריה והמסורות מועילה מאוד.
על פי התורה, השבת ניתנה לעם היהודי במתנה במדבר לאחר שעזבו את מצרים.
על פי המסורת היהודית, השבת מגיעה עם השקיעה ביום שישי, אך 18 דקות לפני השקיעה, האישה הבית צריכה להדליק את נרות השבת ולקרוא את הברכה. מרגע זה ועד סוף שבת אתה לא יכול לעבוד. בשבת אי אפשר לבצע עבודות כמו: תפירה, בנייה, קריעת נייר טואלט, לישה של בצק ואפיית מוצרי לחם ..), השבת הנחנו שני נרות דולקים (ייתכן שיהיו יותר נרות לכל בן משפחה, אך לא פחות משניים) ושמנו שתי חלות (לחם אפוי בצורה של צמה) – שמסמל מנה כפולה של המן.
כמו כן, אל תשכחו מנטילת הידיים המיוחדת בשבת – עליכם לשטוף את הידיים הימנית והשמאלית שלוש פעמים בתורן עם דלי מיוחד.
אנו מלווים את השבת בתפילת הבדלה שבזכותה אנו מפרידים את השבת משאר השבוע.
Group classes that help to get to know each member of our group even better.
שיעורי קבוצה שעוזרים לנו להכיר עוד יותר טוב את כל אחד מחברי הקבוצה שלנו.
Morning tour of the Old City – a place whose history dates back several centuries, a place where excavations are still ongoing and there are more and more new things.
סיור בוקר בעיר העתיקה – מקום שההיסטוריה שלו מתארכת כמה מאות שנים, מקום בו חפירות עדיין נמשכות ויש עוד ועוד דברים חדשים.
Armon Hanatsiv neighborhood at night – colorful.
שכונת ארמון הנציב בלילה – צבעוני.
The next day found us on the way to Caesarea – an ancient city on the shores of the Mediterranean Sea. Everything is amazingly beautiful and leaves its mark on everyone.
למחרת מצאנו את עצמנו בדרך לקיסריה – עיר עתיקה על שפת הים התיכון. הכל יפה להפליא ומשאיר את חותמו על כולם.
Tiberias and hotel stop, view to the sea of galilee from the room – what else can you dream of?
טבריה ועצירה במלון , נוף לכנרת מהחדר – על מה עוד אפשר לחלום?
The city of Safed in the next morning. 900 meters above sea level, ancient houses (in which the descendants of the descendants of the first inhabitants live), an atmosphere of friendliness, fruitful trees growing practically in the stones.
העיר צפת בבוקר שלמחרת. 900 מטר מעל פני הים, בתים עתיקים (בהם חיים הצאצאים של צאצאי התושבים הראשונים), אווירה ידידותיות, עצים פרי צומחים ממש באבנים.
Kayaks sailing along the Jordan River – are exactly what was needed for even closer proximity. It was necessary to row in turns, it was needed to adapt to the rest. We did well-coordinated work, and as a result we got a smooth descent to the shore.
הפלגה על קיאקים לאורך נהר הירדן – הם בדיוק מה שנדרש כדי לגבש אותנו עוד יותר. היה צורך לחתור בתורות, היה צורך להסתגל לשאר. עשינו עבודות מתואמות היטב, וכתוצאה מכך הגענו בירידה חלקה לחוף.
The last day began with a visit to Jaffa – A very old city. A flea market where everyone will find something to their liking, a beautiful shore and sea.
היום האחרון החל בביקור ביפו – עיר עתיקה מאוד. שוק הפשפשים בו כולם יכולים למצוא משהו לטעמם, החוף והים יפהפיים.
In one of Tel Aviv parks. Walking to the center of “Taglit”, getting to know those who helped to make this trip. A farewell dinner.
באחד הפארקים בתל אביב. הולכים למרכז “תגלית”, מתוודעים לאלה שעזרו לבצע את הטיול הזה. ארוחת פרידה.
In the picture, the bottom row, from left to right: Irina Ozerova, Elena Kosarikhina, Victoria Asoskova
Top row: Maria Belostotskaya, Anna Semko, Yulia Seroshtan
Last morning in Israel and swimming in the sea. Morning bathing gives positive energies for the whole day.
A quick lunch and departure, which was accompanied by long parting words of all members of the group, hugs, promises to call up and meet.
Thanks to this trip, I was able to understand myself, to understand what I want from life.
Irina Ozerova, Moscow
בתמונה, השורה התחתונה, משמאל לימין: אירינה אוזרובה, אלנה קוסאריחינה, ויקטוריה אסוסקובה
השורה העליונה: מריה בלוסטוצקאיה, אנה סמקו, יוליה סרושטן
בוקר אחרון בישראל ושחייה בים. רחצה בבוקר מעניקה אנרגיות חיוביות לכל היום.
ארוחת צהריים ויציאה מהירה, שלוו במילות פרידה ארוכות של כל חברי הקבוצה, חיבוקים, הבטחות להתקשר ולהיפגש.
בזכות הטיול הזה הצלחתי להבין את עצמי ומה אני רוצה מהחיים.
אירינה אוזרובה, מוסקבה
*
A word from the editor
Last week, I was walking along in Tel Aviv, on the corner of the pedestrian streets Nahalat Benyamin and HaShomer, near the “Carmel market”, I saw a group of young lads standing next to the old building, I understood immediately that they are from Taglit program. It was clear that their journey was over, I heard someone suggest that everyone give a clap of hand to Ilya, standing next to the guide. I asked where they came from. Irina answered, as they were already on the move towards the street of Allenby, I wrote down her info, suggesting upon returning home to share her impressions of the trip. And a few days later I received her story, which was written with great warmth and love for Israel. After a while it will be translated into English and Hebrew and also posted on the site. I suggest that other members of this group, former and future Taglit members, send their memories, good pictures, and write on other topics as well.
Repeated meetings with participants of the Taglit program and photo stories gave me one idea that I would like to realize together with you in about a year. I invite the most active people to cooperate. Do not forget about the importance of supporting the site, which will contribute to the implementation of a number of projects and good deeds.
Below you can see my shots.
דברים מפי העורך
בשבוע שעבר טיילתי בתל אביב, בפינת המדרחוב נחלת בנימין והשומר, בסמוך ל”שוק הכרמל “, ראיתי חבורה של חברה צעירים עומדים ליד מבנה ישן, הבנתי מיד שהם מפרוייקט תגלית. היה ברור שהמסע שלהם נגמר, שמעתי מישהו מציע לכולם למחוא כפיים לאיליה, שעמד ליד המדריך. שאלתי מאיפה הם באו. אירינה ענתה, בהיותם כבר בדרכם לרחוב אלנבי, רשמתי את הפרטים שלה, והצעתי לה, אחרי שתחזור הביתה לשתף את רשמיה מהטיול. וכמה ימים אחר כך קיבלתי את הסיפור שלה, שנכתב בחום ובאהבה רבה לישראל. כעבור זמן מה, הסיפור יתורגם לאנגלית ועברית ויפורסם גם באתר. אני מציע לחברים אחרים בקבוצה הזו, חברי תגלית לשעבר ובעתיד, לשלוח את הזיכרונות שלהם, תמונות טובות ולכתוב גם על נושאים אחרים.
פגישות חוזרות ונשנות עם משתתפי תכנית תגלית וסיפורים עם תמונות נתנו לי רעיון אחד שהייתי רוצה להגשים יחד איתכם בעוד כשנה. אני מזמין את האנשים הפעילים ביותר לשתף פעולה. אל תשכחו מהחשיבות של התמיכה באתר, שתתרום ליישום מספר פרויקטים ומעשים טובים.
למטה אתם יכולים לראות את הצילומים שלי.
The group departs from the old building at the corner of Nahalat Benyamin and HaShomer streets, which, as I understand it is the center for the collection of Taglit members, in the direction of Allenby street. Irina in the front.
הקבוצה יוצאת מהמבנה הישן בפינת הרחובות נחלת בנימין והשומר, שכפי שאני מבין שהוא המרכז איסוף של חברי תגלית, לכיוון רחוב אלנבי. אירינה מלפנים.
Ilya Emaev thanks to the guide Max Isikson on behalf of the group. Farewell on the Allenby street, before returning home.
איליה ימייב מודה למדריך מקס איסקסון בשם הקבוצה. פרידה ברחוב אלנבי, לפני החזרה הביתה.
Irina on Allenby street. August 14, 15:23 – 15:28
אירינה ברחוב אלנבי. 14 באוגוסט 15:23 – 15:28
Translation from
original in Russian by
Igor Shustin
תרגום
מרוסית במקור מאת
איגור שוסטין
Published on 08.24.2019 20:58 פורסם ב 08/08/2019 20:58
***